אין מה לעשות איתם, הם לא רוצים לרקוד!

זה אחד המשפטים שאני שומע הכי הרבה

הילדים לא רוצים לרקוד

ואז מיד מגיעות המסקנות

הדור השתנה

הם בטלפון

אין מה לעשות

אבל האמת

שזו לא הבעיה

כי הם עומדים בצד

מסתכלים

צוחקים

מדברים

אבל לא נכנסים לרחבה

וזה נראה

כאילו אין להם רצון

זה לא חוסר רצון

זה חוסר ביטחון

הם לא יודעים איך להיכנס

הם לא רוצים להיות הראשונים

הם מחכים שמישהו יוביל

כי זה גיל רגיש

מה יחשבו

איך זה נראה

מי כבר נכנס

והם בודקים אחד את השני

כי זה לא קשור לשיר

אפשר לשים את הלהיט הכי גדול

והם עדיין לא ייכנסו

אם אין הובלה

מישהו שמוביל

שמכניס אותם

שיוצר רגע

שנותן להם ביטחון

הילדים נכנסים לרחבה

נשארים בה

נהנים

כי מישהו עזר להם להיכנס

כי מאשימים את הילדים

במקום להבין את הסיטואציה

לא מחכים

לא מקווים

מובילים

ויוצרים רגעים

הקלה

רואים שהם נהנים

שהם בפנים

והאירוע עובד

זו לא בעיה של ילדים

זו בעיה של הובלה

לא זוכרים אם הם רצו או לא

זוכרים אם הם השתתפו

אם היה כיף

אם הרחבה החזיקה

וזה מה שקובע